פוסט חגיגי עם אליאב שטול-טראורינג שסיים את תפקידו בפרויקט בתור מתכנן סביבתי, אחראי מיפוי וניתוח מידע גיאוגרפי ואיכות מים. בתמונה מעלה- אליאב דוגם מים באמצעות מוט טלסקופי מהנחל.
נחל נהלל, יובל של נחל קישון, הוא נחל איתן, הזורם לאורך כ 11 ק"מ (איור 1). למרות נביעות מים לאורכו המזינות זרימות בסיס לכל אורך השנה, חודשים רבים הנחל יבש והזרימה בו אינה רציפה (במיוחד בחלקו הצפוני).
במסגרת הפרויקט אפיינו את מקורות המים המזינים את הנחל. בסקירה היסטורית ובסקר שטח במעלה שערכו אליאב ש.ט. וד"ר אלדד אלרון, נמצא שהנחל מוזן ממי נביעות בפני השטח- במובל הבטון ובסוללה מצפון לכביש 77, בבריכת הטמפלארים ובשטח מאגר אלונים (תמונה 1). באזור הנביעות קיים בית גידול של אחו לח עם מיני צמחייה רגישים ונדירים. אלו מעידים על בנק הגנים הקיים ועל הפוטנציאל למגוון ביולוגי בנחל, ובהינתן ותתקיים זרימת מים טובה באיכות גבוהה לאורך השנה, הנחל יוכל להשתקם.
מלבד זרימת הבסיס, ישנם מקורות הזנה נוספים שמגיעים אל הנחל– גשם ישיר, נגר עילי ונקז שדות חקלאיים מעובדים (שמכסים 97% משטח אגן הניקוז של נחל נהלל). לנחל מוזרמים באופן לא קבוע תשטיפים וקולחים מהסביבה המיושבת וממאגר אב"ן – מאגר מי קולחים להשקייה שנמצא במעלה הנחל (תמונה 2).
כאמור, למרות שקיימת נביעה קבועה בנחל, המים הנובעים אינם זורמים לכל אורכו וקטעים מהנחל (בייחוד הקטע הדרומי של אזור השיקום) מתייבשים במשך חודשים, בשל תפיסת חלק גדול ממי הנביעות במאגר מי שיטפונות של קיבוץ אלונים. מי הנביעות מנוקזים אל המאגר ומגיעים אל הנחל בעונת החורף כאשר המאגר מתמלא (תמונה 3). היום, המאגר משמש מקור השקייה לכ 400 דונמים של תבואות חורף וגידולי קיץ מושקים של הקיבוץ.
אפיון מקורות המים של הנחל הציף את סוגיות כמות המים ומשטר הזרימה, וסחף קרקעות מזהמות שעליהן ידונו פרקים עתידיים בבלוג.
איכות המים בנחל – ניטור ארוך טווח בתדירות גבוהה
המפגש של אליאב עם נחל נהלל התחיל לפני למעלה משנתיים (2019) במעבדה של ד"ר נירית ברנשטיין במכון למדעי המים, הקרקע והסביבה (מכון וולקני). במסגרת מחקר השפעת חקלאות על מקורות מים, אליאב ערך ניטור של איכות המים בתדירות גבוהה של פרמטרים כימיים שונים בשלוש-עשרה תחנות מדידה לאורך נחל נהלל (ממוצא הנחל ועד לשפך הנחל אל הקישון) (תמונה ראשית). במהלך תקופה זו נאסף מידע רב על גובה המים בנחל, רמת העכירות שלהם, מהירות הזרימה וריכוזים של יסודות כימיים בעונות השנה.
עם התנעת פרויקט השיקום בנהלל, אליאב גויס לצוות התכנון בשלב סקר המצב הקיים, ועסק גם בניתוח המצב ההידרולוגי של הנחל "יש הרבה פרמטרים שצריך לבדוק בנחל מעבר למדידת ספיקת המים כמו עכירות וכמות סחף שמגיעה אל הנחל, מליחות (שנבדקת על ידי ריכוז כלורידים והמוליכות החשמלית), ריכוז חומרי דישון וחומר אורגני, מתכות כבדות ועוד. ההערכה של המצב ההידרולוגי נובעת משקלול המדידות האלו יחד עם הנתונים הביולוגיים שנותנים עוד מימד על איכות המים" מסביר אליאב. עבודת ניתוח הנתונים כללה גם ניתוח של מקורות הזיהום של הנחל, ואליאב מפרט "ריכוזים חריגים של חומרים שונים במים, מספרים על סוג הזיהום שהגיע אליהם, למשל ריכוז חנקה (NO3) וזרחן גבוהים יכולים להעיד על זיהום שמקורו בחקלאות לעומת ריכוזי חומר אורגני וחנקית (NO2) גבוהים יכולים להעיד על מקור זיהום מקולחים או שפכים. במקרה של נהלל, מדדנו ריכוזי חנקה גבוהים (מעל 70 ppm) ומליחות גבוהה במי הנביעות לכל אורך השנה (איור 2). ההסבר המוצע הוא שיש זיהום אנתרופוגני של מי תהום, כנראה מחקלאות. זיהום שמגיע מניקוז שדות חקלאיים זוהה לאחר גשמים, כשבנחל נמדדו ריכוזים גבוהים של זרחן". מניתוח הנתונים נקבע שאיכות המים בנחל ירודה וגבוהה בעשרות אחוזים מערכי היעד הרצויים לפרמטרים השונים שנקבעו בתוכנית האב של נחל הקישון (בעבודה). יחד עם זאת, התוצאות מעלות סברה שבנחל מתקיים תהליך של ביורמדיאיישן (bioremediation) – טיהור המים על ידי צמחייה באפיק. אפשרות נוספת היא שאיכות המים במורד הנחל טובה יותר כתוצאה ממקורות מים באיכות גבוהה שכנראה מגיעים אל הנחל ומוהלים את מימיו.
המצב ההידרולוגי בכל אגן ההיקוות
העבודה בפרויקט ממוקדת בקטע נחל בודד, המושפע מפעילויות הנפרשות על פני אגן היקוות שלם ויש להן השלכות זו על זו. שיפור מצב הנחל מחייב מיפוי של החסמים וזיהוי מקורות הזיהום בכל השטח שמנוקז אל קטע הנחל, והצלחה תיחשב לכשאלו יטופלו גם כן (בהתאם לעקרונות הגישה האגנית המשלבת). בכל אגן נחל נהלל קיימת פעילות אנושית אינטנסיבית, והתוצאות שלה ניכרות בטבע באופן מיידי, לפי אליאב "דוגמא אחת קטנה להשפעה של התערבות אנושית על כל האגן באה לידי ביטוי בסכר שנמצא באיזור בסיס רמת דויד. כאשר הוא סגור רואים פריחת אצות מאסיבית שלא מאפשרת חיים בנחל, בעוד אחרי פתיחת הסכר רואים התפתחות של גדות וצמחיית גדות ואף ציפורים כמו אנפות שמגיעות לנחל". עניין זה הוא תזכורת חשובה לכך שפרויקט שיקום מעלה נחל נהלל הוא פרויקט הדגמה, ואחת המטרות שלו היא ליצור תשתית להתמודדות עם נחלים שעוברים בשטחים חקלאיים בכל הארץ. האתגרים שקשורים באיכות המים ובמקור המים בפרויקט, הם אתגרים אגניים שהפתרון שיימצא להם ייבנה כך שיוכל להיות משוכפל ומיושם במקומות אחרים. זאת בכדי להביא לשינויים בהתנהלות של ממשק נחל – חקלאות באגן כולו.
אליאב מסכם " במהלך העבודה בצוות למדתי על חשיבות שילוב הידיים בין מומחים מדיסיפלינות שונות כדי להבין את הצרכים של הנחל הספציפי. אני מבין היום שנדרשת עבודת עומק חברתית, חינוכית ופוליטית שמצטרפת לרצון הטוב ולמקצועיות וגישור בין אינטרסים שונים הוא המפתח לכך שהשיקום יצלח לאורך זמן. שיקום הנחל יצליח אם יהיה המשך של ניהול אינטגרטיבי שמשתף את כל בעלי העניין באזור, חותר לשיתוף ציבור, ויוצר שיח פורה עם החקלאים. צריך לייצר פתרונות מפורטים עם אופן התיעול והניקוז באגן, הקשר ההידרולוגי בין הנחל והמאגרים צריך להיות סדור ולענות על הצרכים של הנחל והחקלאים. אנחנו רואים את עצמנו אחראיים לא רק להציף את האתגרים אלא גם להציע פתרונות כמו להזרים מים ממאגרי מי השיטפונות אל הנחלים, עבור דילול זיהומים חריפים, ושילוב תושבים מקומיים בניטור הנחל. על ידי כך ליצור דוגמא למנגנון שיוכל להגן על נחל נהלל, ועל נחל הקישון כולו".
