מעלה אגן היקוות נחל נהלל והתחום שבו נערך הפרויקט הם חלק מיחידת נוף הקרויה "שולי עמק יזרעאל". בסקר שערך מכון דש"א (גבעות אלונים וצפון, 2019) הוגדר מרבית שטח מעלה אגן נהלל כאזור בעל ערכיות בוטנית נמוכה כתוצאה מעיבוד חקלאי. בסקר תואר כי במקומות ספורים בלבד, למשל בגבעת חציר, שרדה צמחייה טבעית. בסקר שנערך באפיק נחל נהלל עבור רשות ניקוז ונחלים קישון, ד"ר דידי קפלן מצא מינים נדירים ואף מינים בסכנת הכחדה כגון בוצין הגליל (Verbascum galilaeum) כשסביבם התבססו מינים פולשים ומתפרצים כגון: פרתניון אפיל ((Parthenium hysterophorus, קיקיון מצוי (Ricinus communis), לכיד הנחלים (Xanthium strumarium) וסולנום זיתני (Solanum elaeagnifolium) לצד מיני צומח גדות מתפרצים דוגמת קנה מצוי (Phragmites australis) ,פטל קדוש (Rubus sanguineus) וחנק מחודד (Cynanchum acutum). מצב זה, שבו קיימת התפשטות של מינים פולשים על בתי גידול רגישים, אינו חדש ומשקף את המציאות בשטח אגן חקלאי בו שולט ממשק עיבוד קונבנציונאלי של גידולי שדה לא מושקים בישראל.
בפתח שיקום נחל נהלל עמדה ההבנה כי הערכיות הבוטאנית אינה מבטאת את הפוטנציאל של נחל איתן שבמקור ניזון ממעיינות זורמים לכל אורך השנה. תחום עיקרי בשיקום הנחל דן בסוגייה זו-
כיצד להשיב את המגוון הביולוגי אל הנחל, ולאפשר לו לשמש בית לבעלי החיים באזור שחלקם מצויים בסכנת הכחדה?
לשאלה זו ניגש צוות תכנון מקצועי שאמון על תוכנית לשיקום צומח בתהליך ארוך טווח ורב מימדי שייערך באפיק הנחל, בגדות וברצועת החיץ. התוכנית משלבת בין שיקום צומח פעיל על ידי נטיעות ושתילות למיגור ולריסון המינים הפולשים והמתפרצים, ושואפת לייצר שינוי הדרגתי בתאנים הא-ביוטים בנחל. הצוות קבע מספר עקרונות שינחו אותו בבניית הפרוטוקול המתאים ביותר לשיקום, והם:
- לימוד המצב הקיים וניתוח ראשוני של השטח כתשתית לשיקום
- גיבוש רשימת צומח אופיינית לנחל על בסיס תוצאות ניטור ממושך
- בחירה בשיקום פעיל או סביל בהתאם למצב הקיים, המשאבים ויעדי השיקום
- הפעלת מנגנון תחזוקה לאורך כל תהליך השיקום ככלי לריסון מינים פולשים ומתפרצים
- שיפור התנאים הא- ביוטים על מנת שמינים מקומיים יוכלו להתבסס בנחל בקלות
העקרונות לשיקום סוכמו במסמך שחיברה טל רטנר מרשות ניקוז ונחלים קישון ואתם מוזמנים לקרוא אותו כאן. השלבים הראשונים שנקבעו בתוכנית השיקום הם טיפול במינים פולשים ומתפרצים – קיקיון, לכיד הנחלים (מינים פולשים) וקנה מצוי (מין מתפרץ), ונטיעת עצים בגדות הנחל. כל הפעולות שלפניכם יצאו אל הפועל טרום הגשמים של חורף 2021-2022.
טיפול במינים פולשים ומתפרצים כפעולת תשתית
הקיקיון הוא שיח מהיר צמיחה שגובהו מגיע עד לכחמישה מטרים והוא מין פולש ורעיל שפוגע במגוון הביולוגי הטבעי. הקיקיון נחשב למפגע חמור לחקלאות כפונדקאי שניוני של מספר מזיקים, ביניהם עש התפוח המדומה. לטיפול במין זה נקבעו שתי מטרות- בטווח הקצר הסרה של העצים והשיחים בשטח הנחל, ובטווח הארוך עידוד שיקום ספונטני של צמחיה מקומית על ידי שינוי בתאים הא-ביוטים בנחל. העבודות בשטח התחילו מפינוי של ערימות סחף מצידי הנחל (קרקע שהוצאה מהאפיק בפעולות תחזוקה של רשות ניקוז ונחלים) ופתיחת הגישה אל האפיק. הזזת הערימות היה הכרחי לא רק בשל החסימה של הנחל, אלא כי על הערימות ובהן התבסס מגוון של מינים פולשים ומינים רודרליים, בעיקר חרדל השדה וקיקיון מצוי. סך הכל פונו 6000 קוב אדמה יחד עם בנק הזרעים שבה למתקן הקומפוסט בנווה יער. בשלב הבא מופו מוקדי התפרצות גדולים של קיקיון מצוי והחל טיפול באופן הבא:
- עצי קיקיון בוגרים נעקרו ממקומם במידת האפשר על ידי באגר.
- טיפול פרטני בצמחי קיקיון שנבטו לאחר העקירה, או כאילו שנעקרו באופן חלקי והתאוששו באמצעות אחת מבין החלופות הבאות:
- עקירה של צמחים צעירים, ו/או עצים באדמה לחה שניתנים לעקירה ידנית גם כשהם גדולים יחסית.
- חיתוך הגזע והברשת הגדם עם חומר הדברה שוטגן – צמחים בוגרים, או כאילו הגדלים באדמה יבשה, ולכן לא ניתנים לעקירה.
- צמחים שהיו עליהם זרעי קיקיון בשלים, נאספו והושמדו.
 |
 |
 |
 |
משמאל לימין, בכיון השעון: 1- עקירת קיקיון בוגר עם מחפרון, 2- כיסוח גדות, מלבד באזורים עם קיקיון, 3- אפיק הנחל (שמאל) והגדה לאחר כיסוח, 4- הברשה של גזע קיקיון בחומר הדברה
מאז החלו פעולות הטיפול בקיקיון, רונן כפיר (מרכז מחקר נווה יער) עורך ניטור שבועי בשטח. רונן מספר כי "הטיפול בקיקיון נבחן במרחב ובזמן. בגלל כמות הצמחים שהיו בהתחלה, היה מאתגר מאוד להשיג שליטה על כל המרחב, צמחי קיקיון היו משורבבים בצמחיית קנה עבותה. כיסוח הקנה באפיק ובגדות חשף אזור גדול שהכיל בקרקע גדמים ושורשי קיקיון ובנק של כמאות זרעי קיקיון, שנשאר מהעצים שגדלו על ערמות הסחף במשך השנים. אלו שרדו והתאוששו לצימוח נמרץ. כאשר ניגשים לטיפול בקיקיון, חשוב לזכור שמדובר על צמח מאוד תחרותי בתנאים שליד הנחל. נוצר מצב שמנקים צד אחד של הנחל, ובזמן שעוברים לנקות אזורים אחרים, גדלים מחדש הצמחים באזור שכבר היה נקי, וחוזר חלילה. רק לאחר כמה סבבים כאלו, הצלחנו להשיג שליטה". רונן ציין כי עלויות הטיפול בקיקיון הן גבוהות, ולכן כל טיפול שדורש עבודה אנושית בשטח צריך להיות יעיל במיוחד ולכסות שטח גדול.
במקביל לעבודות הגיזום והעקירה של הקיקיון התקיים גם טיפול בלכיד הנחלים- שיח חד שנתי שההתמודדות עמו היא עונתית ופחות מורכבת. הלכיד נגזם והזרעים שלו נאספו והושמדו גם כן.
הטיפול בקנה הציב את הצוות בפני אתגר גדול, שכן הקנה הוא צמח מקומי וחשוב לסביבה הנחלית ולכן אין כוונה לפגוע בו ולהוציא אותו מבית הגידול. מטרת הטיפול היא לרסן את השתלטותו על מרחבים גדולים ולדכא אותו, בד בבד עם עידוד ההתפתחות של צמחים מקומיים אחרים. המבנה של הקנה והצפיפות הגבוהה שלו בשטח לא מאפשרים עקירה או טיפול פרטני והשיטה שנבחרה היא כיסוח של הקנה עד למרחק של 40 מ' מהאפיק אחת למספר חודשים במכסחת מטעים חקלאית.
תכנון הנטיעות בנחל
נטיעת עצי הגדה היא חלק בתהליך שיקום הצומח בנחל. בשלב הראשון, באוגוסט 2021, הוחלט להתחיל את תוכנית השיקום הצמחי בנטיעה של עצי גדה לאורך חלק מהגדה המערבית של הנחל לפני תחילת החורף. לנטיעת העצים בנחל הוגדרו שלוש מטרות מרכזיות: בניית תשתית לשיקום צומח ולשינוי התנאים הא-ביוטים בנחל (הורדת הטמפרטורה במים ובקרקע, הצללה ותוספת מכסה ומקור מזון למיני בעלי חיים), ייצוב השלד המורפולוגי של הנחל- העצים מחזיקים את הקרקע ובכך מונעים סחף קרקע והוספת מורכבות מבנית לנחל והעשרת בתי הגידול.
הצוות ערך סקר צומח קיים וסיור מקדים בשטח בהם נאספו נתונים ששימשו לבחירת המינים המעוצים ובניית תוכנית הנטיעות. המינים שנבחרו אופיניים לגדות הנחל וקרקעות כבדות בעמק יזרעאל: ערבה מחודדת, בוקיצה שעירה (אולמוס שעיר בשמו הקודם), מילה סורית ופיקוס התאנה. תוכנית הנטיעות התייחסה לתנאים הנדרשים לעצים השונים, למשל- פיקוס התאנה הוא עץ נמוך חובב צל שיתפתח בצורה טובה בצילם של עצי המילה הסורית והבוקיצה השעירה הגבוהים.
מיקום העצים על פי התכנון לקראת השתילה
העצים ניטעו בסמיכות לאפיק במקומות בהם הקרקע לחה היות ואלו מיני עצים של בתי גידול לחים (עצים שלא כדאי לבסס אותם רק בעזרת השקיה במקום בו אין אפשרות מקיימת לחיוניותם לאורך זמן). המתכננים בחרו לנטוע את העצים במקבצים (של 1, 3 ו-5 עצים) בפיזור שיקנה מראה ותפקוד טבעיים לאורך הגדה. העצים הובאו וניטעו בסיוע המשתלה השיקומית בהרדוף, המחזיקה בהסכם עם רשות ונחלים קישון, מייחורים שנאספו ממרחב אגן היקוות הקישון. בבוקר הנטיעות נפגשו צוות נחל נהלל ואנשי משתלת הרדוף והחלו בסידור העצים ליד הגומחות. סך הכל ניטעו 91 עצים צעירים לאורך הנחל. קליטת העצים בשטח לוותה בתוכנית השקייה מוסדרת, אולם החזון הוא שבעתיד הם יוזנו מהזרימה הנחלית בלבד ויקיפו נחל יפייפה בצל ותאנים מתוקות. עד אז- יש עוד הרבה עבודה לפנינו …
