ראיון עם ד"ר סמדר טנר- פוסט דוק' במרכז מחקר נווה-יער, מכון וולקני
סחף קרקע – מה הבעיה?
אחת התופעות המאפיינות שטחים חקלאיים בעיבוד אינטנסיבי (תעשייתי) היא סחיפת שכבת קרקע באיכות גבוהה (קרקע העידית) והשקעתה במורד המדרון ובאפיק הנחל המנקז אותם שטחים. למרות שתהליך סחיפת קרקע הוא תהליך טבעי, באגני היקוות חקלאיים התהליך מואץ בכמה סדרי גודל ועשוי להוביל להוצאת השטחים מכלל עיבוד בגלל איבוד קרקע חריף. בנוסף, השקעת אדמת הסחף באפיק הנחל עשויה "לסתום" אותו ולגרום להצפת שטחים מעובדים בסמיכות לאפיק ושימושי קרקע אחרים במורד הנחל. על מנת לשמור על כושרי ההולכה של אפיקי הנחלים – רשויות הניקוז פועלות בעיקר בחודשי הקיץ באמצעות כלים כבדים להוצאת אדמות הסחף מהנחלים. פתרונות לטיפול באדמות הסחף מוגבלים בשל עלויות שינוע גבוהות במידה ומתבצע פינוי לאתר סילוק מורשה או שימוש בפרויקטים הנדסיים שונים שאינם בקרבת מקום. לכן, במקרים רבים אדמות הסחף מוערמות על גדת הנחל לצד האפיק ויוצרות מפגע ניקוזי, אקולוגי ונופי: המים לא מתנקזים היטב, המופע הנופי של הנחל מוסתר על ידי הערמות, והן מהוות כר פורה להתבססות מיני צמחייה פולשים ורודרלים. בהיעדר ממשק חקלאי משמר קרקע, נפח כמויות הסחף המצטבר ונחפר מדי שנה מנחלים ותעלות ניקוז ברחבי הארץ הוא בסדר גודל של מאות אלפי מטרים מעוקבים.
מחקר ערימות הסחף- מעלה נחל נהלל
ד"ר סמדר טנר "אפיק נחל נהלל ממוקם במרכז שטחי החקלאות של מרכז מחקר נווה יער. אדמות סחף שהצטברו באפיק הנחל נחפרו בשנת 2017 והוערמו על הגדה ברצועה שבין האפיק לשטח המעובד. במחקר הנוכחי אנחנו מנסים ללמוד ולכמת את הסיכון האפשרי למערכת החקלאית-נחלית כתוצאה מעירום הסחף על גדת הנחל שזוהי הפרקטיקה המקובלת כיום. במקביל אנחנו מנסים למצוא פתרון חלופי וישים לבעיה. הפתרון המוצע הוא להשיב את הקרקע בחזרה למעגל העיבוד החקלאי, כלומר, לפזר את הסחף המוצא מהנחל בשדות החקלאיים הסמוכים ובכך להימנע מפגיעה אקולוגית והידרולוגית ברצועת הנחל כתוצאה מעירום החומר על הגדה, לעבות את הקרקע בשטח החקלאי המעובד שכרגע נמצא במאזן שלילי (קצב אובדן קרקע גבוה בשני סדרי גודל מקצב היווצרותה), ולתת מענה לרשויות הניקוז המתמודדות עם היעדר חלופות לטיפול בסחף. השבת החומר צריכה להתבצע בצורה בטוחה בכדי לא להביא לפגיעה בשדות החקלאיים. בשלב ראשון אנחנו לומדים ומאפיינים את אדמות הסחף הן בהיבט הקרקעי והן בהיבט הצמחי בכדי להבין את הסיכון הטמון בהשבת חומר שכזה בחזרה למעגל עיבוד חקלאי".
המחקר החל בחודש מאי 2021, לאחר איסוף דגימות מחתכים לאורך ולעומק הערימות נערכנו לפינוי שלהם מרצועת הנחל. הערימות ברוחב של כ-6 מטר ובגובה ממוצע של 1 מ' ישבו על גדת הנחל ברצועה באורך של כ-1.5 ק"מ. תחילה הוסרה וכוסחה הצמחייה הרבה שכיסתה את ערימות הסחף ולאחר מכן בוצעו פעולות הפינוי. סך הכל פונו כ-6,000 קו"ב אדמות סחף (שווה ערך לכ-270 משאיות) והרצועה שעליה ישבו הערימות יושרה והפכה לרצועת חיץ.
שלבי המחקר כוללים:
- שלב א' – אפיון בנק זרעים ותכונות קרקע –הדגימות שנאספו מתוך ערימות הסחף הועברו להנבטה בבית רשת לצורך אפיון בנק הזרעים הצבור באדמות הסחף. החשש הוא שפיזור אדמות סחף בשדות חקלאיים ללא טיפול מקדים יביא לפריצה של מיני עשבים רעים בשטחים החקלאיים אשר עלולים לפגוע במערכת החקלאית. במקביל, ביצענו אנליזות של תכונות קרקע בכדי לוודא שהקרקע מתאימה להוות מצע לגידול חקלאי.
- שלב ב' – טיפול באדמות הסחף – טיפול מקדים באדמות הסחף נחוץ בכדי להשיב את החומר בצורה בטוחה לשדה ולהימנע משיבוש השדה בעשבים רעים. לצורך כך אנו בוחנים את שיטת הטיפול הסולארי כאמצעי בר-קיימא להתמודדות עם בעיית העשבים האפשרית. הטיפול כולל חיפוי קרקע מושקית ביריעות פלסטיק שקופות וניצול קרינת השמש לחימום הקרקע (עד כ-60°C) (high moist soil temperature) שבסופו מביא לאובדן/הפחתת חיוניות הזרעים בקרקע.
סמדר מתארת את הישימות של הפרויקט "החיטוי הסולארי הוא טיפול בר קיימא שאינו עושה שימוש בחומרי הדברה כימיים להתמודדות עם עשבים. הטיפול ישים בקנ"מ גדול ולכן יכול להתמודד היטב עם הנפחים הגדולים של הסחף המוצא מנחלים הממוקמים בסביבה חקלאית ברחבי הארץ. השאיפה שלנו, מלבד מציאת פתרון יעיל ויישומי, הוא יצירת פלטפורמה לשיח ולשיתוף פעולה בין החקלאים לרשויות הניקוז שבעיית הסחף נוגעת לשניהם".
