פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל – פוסט היכרות

נחל נהלל היום אחרי כמעט 200 מ"מ גשם בשלושה ימים - דצמבר 2020

נעים מאוד, ברוכות וברוכים הבאים לבלוג של פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל!

פרויקט "שיקום מעלה נחל נהלל" הוא פרויקט הדגמה של גישה רב-תחומית חדשנית לפיתוח ממשק מאוזן בין שטחי נחל טבעיים לשטחים המעובדים בידי האדם.

הפרויקט מקדם מחקר, פיתוח, תכנון, ביצוע והטמעה של פתרונות שיביאו לשיפור הממשק שבין הנחל והסביבה החקלאית, בנחל נהלל.

תהליך התיעוד, הלמידה וההטמעה של תוצרי הפרויקט כחלק מייעודו כ"פרויקט הדגמה", נועד להוות מקור ידע והתנסות ובכך לסייע לשיקום נחלים במקרים דומים אחרים.

הבלוג נועד לאפשר לכלל אנשי המקצוע ובעלי העניין לעקוב מקרוב אחרי הנעשה בפרויקט.

מטרת הפרויקט היא לשלב בהצלחה את מערכת הנחל הטבעית בצד המערכת החקלאית, ולהדגים הלכה למעשה את עקרונות הפרויקט שפותח בידי משרד החקלאות ועוסק בהרחבת רצועות נחלים באזורים חקלאיים לטובת שיקום אקו-הידרולוגי.

תחום הפרויקט:

מקטע נחל באורך של כ- 2.3 ק"מ בין כביש 77 לכביש 75 ושטח היקוות כולל של כ- 5.2 קמ"ר.

מפת פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל
מפת פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל

קצת רקע:

המפגש בין סביבת הנחל לשימושי קרקע חקלאיים יוצר מרחב משותף לשתי המערכות – הטבעית והחקלאית, מרחב בו שתי המערכות משפיעות זו על זו. לאורך שנים, הייתה נהוגה בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, גישה הנדסית-ניקוזית במרחב זה, לפיה הנחל מהווה הפרעה, ויש "לסדרו" ככל הניתן, על מנת שימלא את תפקידו כעורק ניקוז, יגן על השטחים החקלאיים מהצפות בתדירות גבוהה ויאפשר מיקסום של השטח היצרני המעובד.

עם השנים, בארץ כמו בעולם, חלה עלייה במודעות לבעייתיות שבגישה זו, שלעיתים מביאה לפגיעה בערכים אקולוגיים ונופיים של הנחלים והשטחים הפתוחים בסביבתם, כמו גם פגיעה בשטחים החקלאיים המעובדים עקב יציאת המערכת הנחלית מאיזון ופגיעה מתמשכת בגדות הנחל ובמבנהו. נוסף על כך, יציאת המערכת הנחלית מאיזון מביאה לצורך חוזר ונשנה "להסדיר" ולתחזק את אפיק הנחל וגדותיו בעליות גבוהות, ועולה השאלה של הכדאיות הכלכלית של גישה זו.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל בשנים האחרונות ליישום גישה רב-תחומית לצורך קידום ממשק מאוזן בין אפיקי נחלים לשטחים המעובדים. יישום גישה זו היום בישראל עדיין מוגבל, הן בשל מיעוט ידע וחוסר אחידות בקרב מתכננים וגופי ביצוע (רשויות הניקוז והנחלים), והן בשל הקונפליקט הנוצר לעיתים עם הנושא הקנייני-יצרני – בעלי הזכויות בקרקע החקלאית והערך היצרני של עיבוד הקרקע.

את פרויקט ההדגמה במעלה נחל נהלל מובילים ארבעה שותפים: האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות ניקוז ונחלים קישון, משק מודל לחקלאות בת קיימא, מרכז המחקר החקלאי – "נווה יער" ו"אגמא"- מרכז ידע לאגני היקוות ונחלים.

מטרות הפרויקט:

  • לקיים תשתית ארוכת טווח למחקר וניטור של נחל בסביבה חקלאית, בדגש על שאלות מחקר שמבקשות לברר את מארג הקשרים והמנגנונים שבין מערכת נחלית מתפקדת לבין המערכת האגרונומית, במצבים שונים שבהם המערכות הללו פגועות ומדורדרות או משוקמות ומתפקדות.
  • להדגים שיקום אקו-הידרולוגי של נחל נהלל באופן שיעצים את שירותי המערכת האקולוגיים מהם נהנים משתמשי הנחל – חקלאים, מטיילים, ובעלי החיים: מניעה של סחף קרקע והצטברות סחף בנחל, ריסון שיטפונות, קיום צמחיית גדות ובית גידול לח שהם מקור לחרקים מועילים (אויבים טבעיים למזיקי חקלאות), שימור המגוון הביולוגי המאפיין את המרחב המקומי ועוד.
  • להגביר את המודעות בדבר התועלות של מערכת נחלית משוקמת ומתפקדת לצד מערכת חקלאית יצרנית המספקת מזון – לקיים הדרכות וסיורים לציבור ולקהלים שונים; להנגיש את הידע והמידע שנאסף ולקיים שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים.

 

מיקרו-קוסמוס לבעיות נפוצות רבות בממשק נחל-חקלאות:

  • רצועת הנחל צרה (הפרויקט מתאפשר הודות להסכמות להרחבת רצועת הנחל הקיימת)
  • משטר הזרימה ירוד (תפיסה של זרימות הבסיס והשיטפונות)
  • השקעה מרובה של סחף קרקע – תוצר של הפעילות החקלאית באגן ההיקוות
  • איכות מי המקור – רמות גבוהות של נוטריינטים (חנקן) נדגמו במעיינות המקור לנחל
  • "הסדרות" ותשתיות קשיחות בנחל – מעבירי מים, הקשחת הגדות (דיפון בבטון) ומעברים איריים קשיחים ש"מקבעים" פרופיל אורכי מסוים
  • צמחייה פולשת ומתפרצת
  • הצפה של שטחי חקלאות סמוכים לנחל

על מנת להתמודד עם סוגיות אלו נפעל ליצירת שיתוף פעולה עם הקהילות במרחב מעלה אגן ההיקוות: נווה יער, מנשיית זבדה, בית לחם הגלילית ואלונים.

פעולות וצירי עבודה:

פעולות תכנון וביצוע פיזי:
עבודת התכנון תתבצע עד יוני 2021, אז שלב א' של הביצוע אמור לצאת לפועל (שלב השיקום האקולוגי). בשנה שאחרי אמורות לצאת לפועל פעולות פיתוח נופי והנגשה.

במסגרת הפרויקט יבוצעו פעולות שיקום וטיפוח האפיק, הגדות ורצועת הנחל לאורך קטע של 2.3 ק"מ. הפעולות בשטח יכללו:

  • טיפול במפגעים בשטח (ערמות עפר וקרקע, דחיקת מינים פולשים);
  • ייצוב ערוצים בשטח החקלאי;
  • שיקום המורפולוגיה של האפיק וגדותיו;
  • מיתון של שטפים מהשטחים החקלאיים;
  • שיקום רצועת חיץ ונטיעת צמחייה אופיינית (רצועות של צומח בית גידול לח, רצועת חיץ, צומח מעוצה ועשבוני בהתאם למשטר הלחות בקרקע);
  • שיקום אקולוגי של קרקעות מצידי הנחל;
  • ניטור מזיקים/מועילים ועשבייה;
  • פיתוח מערכת לקליטת קהל – שילוט וגידור, שביל טיילות ופיתוח נופי לאורך תוואי הנחל, מנוקד בפינות צל וישיבה לשירות המטיילים, על מנת לאפשר למבקרים חוויה נופית-טבעית-לימודית ייחודית של מורשת עשירה של פעילות חקלאית בעמק.

פעולות מחקר ופיתוח:
עתידים להתקיים שני מחקרים במעורבות חוקרים רבים המייצגים תחומי ידע שונים:

  • מחקר בנושא שיקום קרקע חקלאית באמצעות החזרת סדימנטים מקרקעית הנחל לשדה.
  • מחקר בנושא שיפור ממשק חקלאות-נחלים והעצמת שירותי המערכת באמצעות צומח גדות: נחל נהלל כמודל.

פעולות ניטור:
ניטור שלל נושאים בנחל ובממשק בין הנחל לבין השטחים בחקלאיים (צמחייה, חרקים – מזיקים ומועילים לחקלאות, סקרי קרקע, כמות ואיכות המים).

תיעוד, הטמעה והפצת ידע:
תיעוד מלא של הפרויקט ליצירת תיק פרויקט וכלים יישומיים לקהל המקצועי העוסק בשיקום נחלים. הטמעה במגוון כלים בעיקר בקרב הקהל המקצועי, חקלאים ובהמשך גם קהלים רחבים יותר.

נמשיך לעדכן ולשתף בהמשך – מוזמנים להירשם לבלוג ולקבל את העדכונים שלנו ישירות למייל!

מוזמנות ומוזמנים לצפות בהקלטה של ועדת ההיגוי שקיימנו עם תחילת התהליך, בה הצגנו את עיקרי הפרויקט, מטרותיו ואתגריו, כפי שאלה נראים בתחילת הדרך:

תודה מיוחדת  לד"ר רועי אגוזי, חוקר בתחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

לקריאת הכתבה המלאה במגזין רשות ניקוז ונחלים קישון – לחצו כאן

התחברות

הרשמה