פרויקט הדגמה הוא השראה מתגלגלת ו"משוגע לדבר" אחד שדוחף ומדביק את כולם בחיידק השינוי.
לכבוד ראש השנה, פגשנו את ד"ר רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף, באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, האיש שהגה את פרויקט שיקום מרחב נחל נהלל, לשיחה קצרה על שיקום נחלים בסביבה חקלאית.
"רשת הנחלים היא הרשת הארצית של הניקוז שלנו, החשיבות שלה לא פחותה מרשת החשמל, רשת המים, רשת הגז ורשת הכבישים. היא תשתית לאומית וכתשתית לאומית היא תעבוד הכי טוב שכשהיא תהיה מערכת בריאה ומתפקדת. זה מסר מאוד חשוב לציבור ולמקבלי ההחלטות!"
כך פתח ד"ר רועי אגוזי את דבריו, לאחר שיחת הקדמה קצרה בה תהינו מדוע נחלים בסביבה חקלאית הם נושא כה בהול וחושב עבורו?
"יש לנו אלפי קילומטרים של נחלים במרחב החקלאי במצב מדורדר. השנה האחרונה למדה אותנו עד כמה אנחנו זקוקים לשטחים פתוחים ערכיים ובריאים. היום יש ציבור שכבר לא מכיר מהו נחל בריא בסביבה בריאה. סביבה חקלאית יכולה וצריכה לשמור על המערכות הטבעיות של הנחלים כמערכות שלמות ובריאות."
ומתי אתה, באופן אישי, הבנת את זה? מתי נפל לך האסימון?
- האסימון נפל כשראיתי ששטחים החקלאיים בישראל הם שטחים פתוחים בהיקף נכבד. אלה שטחים שלרוב מסתכלים עליהם או במשקפיים של החקלאי או של המתכנן, כקרקע זמינה לפיתוח. היה חסר מבט עמוק על השטח, שמסתכל על השטחים הפתוחים בדרך חדשה, ומציע אופן שימוש שמאזן בין צרכי הפיתוח והשימושים החקלאיים ולבין הצורך בשמירה על הטבע והסביבה. מהבחינה הזאת יצרנו נקודת מבט חדשה.
למה לא טוב נחל לזרום בשטחים חקלאיים?
- באופן טבעי הנחל מסיע סחף קרקע ומים – הוא מנקז, זה תפקידו.
השפעת החקלאות המפותחת על ידי האדם היא אחת ההשפעות הגלובליות החזקות והמשמעותיות ביותר, וכך למעשה, נחלים שמנקזים אזורים חקלאיים סובלים לאורך תקופות היסטוריות מהשפעות האדם כגון: בירוא יערות, עיבוד שטחים בפשטי הצפה, שימוש במי הנחלים לטובת השקית הגידולים, תפיסת מי שיטפונות לטובת השקיה. לכל אלה יש השלכות מרחיקות לכת על כלל המערכות של הנחלים.במקביל, עם התקדמות החקלאות, ההוזלה של חומרי ההדברה וההזנה וההתרחבות בשימוש בהם, נוסף איום משמעותי על איכות מי הנחלים. מקורו בחומרי ההדברה והדשנים המוסעים במי הנגר או בסחף הקרקע שמגיעים אל הנחל מהשדה. במקרה זה יש נזק כפול. החקלאי מאבד את השכבה העליונה של הקרקע הפורייה, שבה הוא משקיע והנחל סובל מפגיעה רב מערכתית. אני מאמין שצריך ואפשר למצא דרך טובה לאזן בין החקלאות לבין השמירה על הנחל.צריך לזכור שאנחנו עומדים מול שני אתגרים משמעותיים: שינויי האקלים והפיתוח מואץ. למעשה, עד היום החקלאי שמר על השטח החקלאי כשטח פתוח מהפיתוח. בזמן הקרוב הערך של השטחים הפתוחים יעלה מהרבה היבטים, כמו ויסות שיטפונות, היכולת לקיים פתרונות מבוססי טבע שדורשים שטחים רבים ועוד. ערכיות של שטח חקלאי בפשט הצפה רבה מאוד כשאנחנו בוחנים את היכולת של השטח הזה לתת מענה להתמודדות עם הצפות. שמירה על השטחים האלה כפתוחים הוא אינטרס לא רק של החקלאי אלא גם של תושבי העיר והכפר הנמצאים במורד הנחל. שמירה על השטחים האלה כשטחים פתוחים ולא בנויים הוא אינטרס משותף של כולנו. בנוסף, שטחים חקלאים משמשים כחלק ממרקם של השטחים הפתוחים הטבעיים של ישראל והמסדרונות האקולוגיים.
תוכל לספר לנו מהם "גידולי שירות" שאנחנו שומעים עליהם לא מעט לאחרונה, האם זה טרנד חדש?
- גידולי שירות נועדו למנוע סחף לווסת את כמויות הנגר שיוצאות מהשדה, השימוש בהם ילך ויגבר. כבר היום יש שטחים חקלאיים שעושים שימוש בגידולי שרות. לדוגמא: יש היום מהלך חדשני מאוד במשק מודל לחקלאות בת קיימא, בהובלת ד"ר גיל אשל מהתחנה לחקר הסחף, של שימוש בגידולי שירות בגד"ש. יש הרבה התפתחות בתחום הזה וישנם גם הרבה חקלאיים שמתקדמים בתחום באופן עצמאי, ושיש הרבה מה ללמוד מהם. המטרה שלנו היא להכניס כמה שיותר שטחים מעובדים לעיבוד משמר קרקע, מים וסביבה. זה הכיוון שהחקלאות צריכה ללכת אליו כדי להתמודד עם אתגר שינויי האקלים. גידוליי כיסוי ממתנים את הטמפרטורות בקרקע ומוסיפים חומר אוגרני. ישנו מחקר ופיתוח של יישומים מתאימים. האגף לשימור קרקע וניקוז עובד ישירות מול חקלאים ותומך בהם במהלכים אלה. הנושא לא פשוט להטמעה בקרב חקלאיים שפחות פתוחים לגישות החדשות האלה. אנחנו פועלים ליצירת שיח ופיתוח המודעות.
אלו עקרונות בסיס צריכים להתקיים למען יצירת ממשק מקיים בין החקלאות והנחל?
– א. הסתכלות אגנית – ממשק שימור קרקע ברמה האגנית. להבין איזה חלקות מועדות לפורענות מבחינת התרומה שלהם לסחף קרקע ובאיזה חלקות יש פחות כיסוי צמחי. את זה צריך לעשות ברמה אגנית וליישם את ממשקי שימור הקרקע לפי סדר עדיפות מושכל בהסתכלות אגנית.
ב. הרחקת החקלאות מגדות הנחל – החקלאי שואף להגדיל את שטח העיבוד ולהגיע ממש עד גדת הנחל. מצב זה יוצר קישוריות מוגברת בין הסעה של חומרי ההדברה ודשנים לנחל. ללא אזור חיץ שמגן על הנחל בפני התשטיפים המגיעים מהשדה המעובד. בנוסף, הרחקת החקלאות מאפשרת לנחל דינמיות בהסעה והשקעה של סחף מבלי לפגוע בגידולים. שטחים חקלאים לא יכולים להיות מוצפים בתדירות גבוהה. מכאן יש הנחיות ניקוז ששומרות על ניקוז מהיר של השדה לתוך הנחל. כך נוצר מצב שאינו בר קיימא, בו הנחל נדרש להעביר ספיקות גדולות במהירות, שהוא לא ערוך להן. כתוצאה מכך נוצרת התחתרות של הנחל בתוך המצע ונגיסה בשטחים החקלאים (התמוטטות גדות הנחל). "מעגל קסמים" של פגיעה בנחל ובשטח החקלאי.
ג. שינוי המשטר ההידרולוגי – עלינו לשאוף מצד אחד, להפחית תפיסת מי השיטפונות שהנחל זקוק להם, ומצד שני, להפסיק הזרמה של מי קולחין, מים באיכות ירודה שפוגעים במערכות הטבעיות של הנחל. במציאות הקיימת הנחל מופסד פעמיים גם מקבל מים באיכות ירודה וגם לא מקבל את המים שאמורים לזרום אליו. לכן, צריך לחשוב על פתרון שבו המשטר ההידרולוגי ומרחב הנחל משוקמים.
מה החזון שלך?
- החזון שלי שנוכל לייצר תמונת ניצחון של הצבת אלטרנטיבת בת קיימא וברת יישום לנורמות שנהוגות היום. אנחנו מדינה עם שטח מצומצם ואנחנו צריכים לשאוף למירב שימושים שיתמכו במגוון הביולוגי ובשרותי המערכת האקולוגיים תוך מיקסום התועלות למען כולנו.
