בתמונה פינוי פסולת סדימנטים מהגדות, קרדיט צילום: רונן כפיר
כפי שבוודאי כבר שמעתם, פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל הוא פרויקט הדגמה[1], חלוץ של גישה רב-תחומית לממשק מאוזן בין שטחי נחל טבעיים לשטחים מעובדים. כמעט כל מצגת על הפרויקט מתהדרת במבנה הארגוני הרחב שלו ובשיתופי הפעולה הרבים ממנו הוא מורכב. למעשה, שיתופי הפעולה והשותפים הם אלה שהופכים את הפרויקט לכה מעניין וחדשני.
כמו כל פרויקט, גם הפרויקט שלנו מורכב מלא מעט פעולות. לכל פעולה בפרויקט שיקום מעלה נחל נהלל יש משמעות והשפעה על השותפים השונים ועל היעדים והמטרות של כל אחד ואחת מהם. לפי כך כל פעולה דורשת תיאום, תכנון, התאמה ורגישות לכלל הצרכים השונים.
בשלב ראשון בפרויקט ישנו תהליך סדור ומורכב של: תכנון, ביצוע סקר מצב קיים וזיהוי חסמים והזדמנויות בכל אחד מהתחומים בהם עוסק הפרויקט, מתוך הבנה שמתקיימים קשרים הדדיים בין המרכיבים השונים ויש לזהותם.
דוגמא ניתן לראות בפינוי סוללת הסדימנטים, שבוצע לאחרונה. לכאורה זאת פעולה אחת פשוטה, מיני רבות שמבוצעות, ותבוצענה, אך היא פעולה רבת מטרות ומשמעויות עבור חלקי הפרויקט השונים, גם פעולה כזאת נדרשת להיות מתוכננת, מתואמת ומוסכמת. פעולה זאת נותנת מענה גם להסרת מפגע נופי, גם להסרת מפגע ניקוזי, גם להסרת מפגע אקולוגי וגם לסגירת פערי ידע: היא משרתת מחקר בנושא אפיון וטיוב ערמות הסחף וגם מחקר בנושא אספקת שרותי מערכת אקולוגיים ע"י שיקום רצועות החיץ המתקיימות ממש בתוך הפרויקט. מחקרים אלה יסיעו לנו להבין טוב יותר איך יוצרים רצועת חיץ מתפקדת ומועילה על הרצף שבין מערכת חקלאית בת קיימא למערכת האקווטית של הנחל.
שיקום מיני צומח
(מבוסס על הרצאה שניתנה ע"י ד"ר דידי קפלן וטל רטנר, רשות ניקוז ונחלים קישון)
דוגמאות נוספות למורכבות הפעולות המבוצעות בפרויקט והשפעתן הרחבה ניתן לראות גם בבחירת מיני צומח לשיקום הנחל ורצועת החיץ. לשיקום הצומח יש השפעה מהותית על שיקום הנחל ועל הפאונה המימית שתבנה על תשתית הצומח. במסגרת הפרויקט מתבצע תהליך עבודה מובנה הכולל:
- סקר מצב קיים בנחל, בגדותיו ובאזור החיץ הנושק לחקלאות.
- צמצום רשימת המינים שנמצאה בסקרים ע"י הוצאת מינים פולשים, גרים ומיני באשה (רודרליים).
- הרחבת הרשימה על בסיס ידע קיים, מצאי בבתי גידול סמוכים ודומים.
- בחירת מינים להשבה יזומה.
- ניטור לאורך זמן לבחינת תוצאות השיקום והוספת מינים לפי הצורך.
ממצאי הסקר הצביעו על נחל בו מתקיימת זרימת בסיס בחורף ובקיץ ונמצא כי הוא מקיים צומח של בתי גידול לחים בערוץ זרימה ברוחב של 3-1 מ'. בנחל, צומח גדות אופייני, לצד מינים סגטליים, מיני באשה ומינים גרים ופולשים. לאחר ריכוז תוצאות הסקרים, הוצאו מהרשימה מינים לא רצויים ונוספו לה מינים של בתי גידול לחים ואדמות כבדות, בהתאם לתוצאות סקרים באגן, נתונים היסטוריים והמלצות מומחים.
בשלב הבא תגובש רשימת מינים להשבה פעילה, בהתאם למצאי החומר הצמחי לריבוי שמקורו באגן הקישון, לשיקולי תקציב ולאפשרויות לבצע פעולות תחזוקה לאורך זמן. תהליך שיקום צומח גדות הנחל ילווה בניטור, ליצירת ממשק אדפטיבי ופעולות תחזוקה והשבה, בהתאם להתאוששות המערכת הטבעית.
השפעתם של הצמחים הפולשים על סביבה נחלית
(מבוסס על הרצאה שניתנה ע"י ד"ר מאור מצרפי, מרכז מחקר נווה יער)
אחד האתגרים המשמעותיים של הפרויקט הוא ההתמודדות עם התפשטותם של צמחים פולשים המהווים סכנה לחקלאות ולסביבה ולפגיעה כלכלית, בריאותית ואסתטית. בתי גידול לחים הם בעלי רגישות גבוהה לשינויים, קצב הפגיעה בהם גבוה בהשוואה לבתי גידול אחרים. בנוסף לחדירה והתפרצות של צמחים פולשים, תהליכי אורבניזציה ושינויי אקלים מעמידים בסכנה גוברת את מגוון המינים המיוחד הגדל בהם. צמחים כגון איכהורניה עבת-רגל וחסת המים יכולים לגרום לנזק ישיר המתבטא בשינוי טמפרטורת, ריכוז החמצן וה-pH במי הנחל. צמחים אלו נחשבים כמשני סביבה, יכולים להביא לירידה במגוון ואף להכחדה של מינים בבית הגידול. בנוסף לנזק הישיר, ישנו נזק עקיף לצמחים פולשים בבתי גידול לחים שיכול להתבטא בהשפעתם על הסביבה הסמוכה לבית הגידול. קיקיון מצוי, צמח המשגשג באזורים מופרים ונמצא בעיקר בגדות נחלים ובתי גידול לחים, זוכה לתשומת לב רבה בשל היותו פונדקאי שניוני של מספר מזיקים כגון עש התפוח המדומה. במטעים הנמצאים בסמוך לנחלים, נרשמו מספר התפרצויות של מזיקים המגיעים מצמחי הקיקיון הגדלים על גדות הנחל. נזק נוסף הוא ע"י זרימת המים המביאה לתנועה של זרעים קטנים כגון זרעי פרתניון אפיל ומעבר שלהם למגוון אזורים חקלאיים במורד הנחל.
יש צורך הולך וגובר למצוא דרכי טיפול והרחקה של צמחים פולשים מגדות נחלים ובבתי גידול לחים. אמצעים אלו חייבים לכלול בנייה מחודשת של חברות צמחים בעלות אופי תחרותי והדברה משולבת בשימוש באמצעים כימיים ולא-כימיים.
מה מסתתר בערמת סחף אחת
(מתוך ההרצאה של ד"ר סמדר טנר, מרכז מחקר נווה יער)
המפגש בין סביבה נחלית ושימושי קרקע חקלאיים יוצר מרחב משותף לשתי המערכות בו ישנה השפעה הדדית של שתי המערכות זו על זו. במהלך אירועי גשם, חלקיקי קרקע ניתקים מהשדות באגן הניקוז, מוסעים על ידי הנגר אל אפיק הנחל ולבסוף שוקעים ומצטברים בו. במהלך עבודות תחזוקה שמטרתן למנוע הצפות ולשמור על כושר ההולכה של הנחל, החומר הקרקעי הסחוף נחפר מהאפיק ובמקרים רבים מוערם על גדת הנחל או מפוזר בסביבתו.
ערימות הסחף הן מקור מדאיג לפלישה והתבססות של מינים פולשים/מזיקים אל הסביבה הנחלית ואל השדות החקלאיים הסמוכים. מאידך, הטמנה של החומר אינה סביבתית ונושאת עלויות גבוהות. לכן, הפיתרון המוצע הוא פיזור החומר הקרקעי הסחוף בשדות חקלאיים הסמוכים לסביבה הנחלית. מטרת המחקר המתקיים בנסגרת פרויקט השיקום של מעלה נחל נהלל היא בחינת פוטנציאל השימוש החוזר בקרקע סחופה שהצטברה ונחפרה מאפיק נחל נהלל.
המחקר כולל שני שלבים עיקריים: א. אפיון תכונות הקרקע ובנק הזרעים הצבור בערימות הסחף שנחפרו מתוך האפיק והבנת הסכנות הטמונות בפיזור החומר בשדות חקלאיים. ב. בחינת שיטות שונות לטיפול תרמי בזרעים (חיטוי סולארי, קומפוסטציה) במטרה להפחית את חיוניות הזרעים באדמות הסחף בכדי להבטיח השבה בטוחה שלהם לשדות החקלאיים הסמוכים.
החומרים הכימיקליים הנשטפים מן השדות החקלאיים לנחל הם מפגע עבור כלל שירותי המערכת ויש לכך פתרון
(מתוך ההרצאה של ד"ר אורה משה, התחנה לחקר הסחף)
איכות המים של נחלים בסביבה חקלאית מושפעת רבות מהשטחים החקלאים הנמצאים בסביבתם. במקרה שלנו (בדומה למקרים רבים נוספים) נוצר מצב מצער בו נשטפים לנחל חומרים כימיקליים שמקורם בחקלאות. חומרים אלה מוסעים אליו ע"י הגשמים והשיטפונות.
היעדר צמחיית גדות ברצועת החיץ מחריף את ההשפעות השליליות על איכות המים. המערכת הטבעית בגדת הנחל משפיעה על כלל שירותי המערכת האקולוגית הקשורים לנחלים, כולל: חלחול המים, הזנת האקוויפר והפחתת הצפות, הפחתת הסיכונים ההידרולוגיים; צמחים מגבירים את לכידות הקרקע ומספקים כיסוי להגנה על אדמה חשופה, מפחיתים את אנרגיית השחיקה ומקלים על לכידת משקעים.
לשיקום רצועת החיץ יש תפקיד קריטי בשיקום נחל נהלל ובשיפור איכות המים. כדי לפתח את הפתרון המכונה "רצועת חיץ" יש צורך במידע מדעי ספציפי על מנת לבסס מדיניות ולספק הנחיות מדויקות לשיקום ותחזוקה. במסגרת הניסוי אנחנו בוחנים אמצעים שונים וחדשניים, שימוש בהרכבי צמחיה אופטימליים למטרות ובודקים את הדרכים הנכונות והיעילות לאימוץ פתרון זה בסביבה חקלאית.
שיקום המערכות הטבעיות של הנחל מאפשר הזדמנות ליצירה מחדש של מערכת טבעית בריאה ומתפקדת: שיקום צמחיה מקומית, שיקום סביבה טבעית ושבה של מערכות חיים מקומיות ופיתוח של מסדרונות אקולוגיים בעלי חשיבות גבוהה לתפקוד המערכות הטבעיות האזוריות.
טוב לנחל – טוב לאדם
(מבוסס על הרצאתו של אדריכל הנוף רם איזנברג – עיצוב סביבה, והטכניון)
מרחבי נחלים הם מהנופים האטרקטיביים ביותר במדינתנו החמה. במרחב מעלה נחל נהלל מספר אטרקציות מקומיות כגון תל ארכיאולוגי, מעיין נובע וצל עצים, מכון מחקר חקלאי ובמקביל מתבצעת פעילות לשיקום נחל. כיום מרחב זה אינו נגיש תודעתית ופיזית והנחל כמעט שאינו מושך מטיילים. התכנון הרעיוני מציע דרכים לפתח פינות חמד אלה כמרחב מעניין ומזמין למטיילים ולתושבים המקומיים על מנת לייצר חוויית ביקור מעניינת, ייחודית ואף חינוכית, אך עדינה ושומרת על המרחב והטבעי.
הפרויקט מבקש להסדיר את ההשפעות של נוכחות המבקרים הן על המערכת האקולוגית של הנחל, כחלק מהשיקום האקולוגי המתוכנן, והן על היחסים בין המבקרים לשטחים החקלאיים ולחוות המחקר בנווה יער.
סוגייה משמעותית נוספת של טיילות ונופש, הוא נושא האחזקה והתפעול של מרחבי מבקרים לאורך זמן. כדי להתמודד עם סוגייה זאת מוצע פתרון של הסדרה והשבה של מי המעיינות מצפון לכביש 77 אל הנחל, והפנייה של זרימת הבסיס המוטה היום אל מאגר אלונים חזרה לנחל. בנוסף, יצירת רצועות חייץ על בסיס שטחי שארית לא מעובדים בשולי הנחל ובכך יצירה של מרחב לשינוי מורפולוגי לתוואי הנחל המיושר והשבת הפיתולים הטבעיים שלו, בהתאם לזרימה. טיפול בערוצי הניקוז והסחף ויצירת פעילות סביב ערימות הסדימנטים הנחפרות מערוץ הנחל. הסדרת התנועה והפרדה בין תנועת מטיילים לתנועה חקלאית, העצמת מוקדי הפנאי והנופש הקיימים במרחב ויצירת מוקדי חינוך ללמידה אודות המחקרים השונים הנערכים במקום.
*תכנים אלה הוצגו במושב מיוחד בנושא: “אתגרים וסוגיות בשיקום מעלה נחל נהלל” שנערך במהלך הכינוס השנתי של הוועדה המדעית של "משק מודל לחקלאות בת קיימא". פרויקט שיקום מעלה נחל נהלל מהווה אחת מתוך חמש הפלטפורמות של משק מודל. פרויקט שיקום הנחל מומן בחלקו ע"י הקרן לשטחים פתוחים.
[1] פרוייקט יישומי רב תחומי בקטע נחל מוגדר, בעל משמעות אסטרטגית המתועדת בזמן אמת (מתוך: מיפוי, אפיון, הערכה ויישום פרויקט הדגמה בישראל, שי לוי וד"ר אלדד אלרון)
